צ׳אקרת הבסיס נמצאת בבסיס עצם הזנב ואחראית על תחושת הבטחון שלנו בעולם, על הרגשת השייכות, על האמונה שיש לנו מקום בעולם בזכות ולא בחסד ועל היכולת שלנו לחיות חיים שאינם מונעים רק מהישרדות אלא מבקשים למצוא משמעות והגשמה. מזמינה אתכןם להתחבר, לרפא, לפתוח ולאזן את הבסיס של קיומנו בעולם ולקחת עוד צעד בדרך לחיים טובים בתוך עצמנו ובו. * את המדיטציה הנוכחית מומלץ לעשות בישיבה מזרחית אם ניתן.
כולנו נושאות בתוכנו את הכאבים והמצוקות של ילדותנו, וכולנו פתחנו דרכי התמודדות ודפוסי השרדות שמטרתם הייתה להגן עלינו מפני הכאב שהיה קשה מנשוא עבורנו. אבל אותם דפוסים שבאו להגן עלינו בילדותינו כולאים אותנו בבגרותנו ומשאירים אותנו באותו מקום חסר אונים וקורבני. מזמינה אתכןם לשחרר את נשמת הפרפר שבתוככןם, זו שכלואה בתוך הגולם של ההגנות והפחדים וללכת באומץ ובאהבה לעצמכןם דרך שכבות הכאב ופחד אל החופש והעצמה שהם זכותנו מלידה. ציור - נשמת הפרפר - רתם רשף
בכולנו קיימים חלקים שאנחנו מרוצות מהם ומותירות אותם באור, בכולנו קיימים חלקים שאנחנו מנסות להסתיר, לפעמים אפילו מעצמנו ומותירות אותם בחשכה. במדיטציה שלפנינו נלמד כיצד להאיר את אותם מקומות חשוכים בתוכנו על מנת להצמיח את עצמנו להגדיל את תחושת הערך שלנו, המסוגלות, הבטחון בעצמנו והעצמה. כשאנחנו מוכנות להתבונן באומץ ובקבלה על החשכה בתוכנו, אנחנו מרפאות את מקומות הכאב שלנו, פותחות את הלב לעצמנו בחמלה ובאהבה והופכות להיות חופשיות ושלמות בדיוק כמו שאנחנו.
מזמינה אתכןם להתמסר להנחיה ולהרשות לעצמכן להניח מאחור את הגוף ואת ההכרה ואת כל מה שאתן יודעות ולפגוש את עצמכן בלי לכפות או לצמצם את הלא ידוע במוסרות הידוע ולהרשות לכןם לבוא נקיות ופתוחות נותנות לעצמי שלכןם להיראות במלוא יופיו ולתת לכןם את עצמכןם.~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ הנה אני עכשיו שלי, בצלמי ובדמותי, מתירה את אסורי, ונוטלת את חיי. על חירותי לא מוותרת, לא עוד אובדת במרמה, רק בעצמי אני בוחרת, בשלמות באהבה.
נסיבות חיינו והקשיים שעברנו גרמו לנו להקים חומות סביב הלב שלנו, על מנת להגן על עצמנו ולמנוע מהכאב שחווינו להישנות. אבל אותן חומות בדיוק הפכו להיות המקור לכאב ולסבל שלנו, כי הן מונעות גם מהטוב להיכנס וגורמות לנו לאבד את האמון בלב שלנו ובכוחנו להתמודד ולצמוח מאירועי החיים. לתת אמון בכוחו של הלב שלי ולהוציא אותו לחופשי, זו הדרך שלי להפוך את חיי למסע של צמיחה והגשמה של כמיהת הלב העמוקה שלי, לא משנה מה נסיבות חיי מזמנות לפתחי. לבחור בדרך הלב שלי זה לצאת למסע המופלא ביותר שיש לחיים שלנו להציע המסע מעצמי לעצמי.
תמיד מזהירים אותנו מפני האהבה לעצמנו, מבטיחים לנו שזה מתכון בטוח ליוהרה ולאגואיזם וכך משאירים אותנו צייתניות ומרצות. יתרה מכך העולם שסביבנו מלמד אותנו להיות ביקורתיות, שיפוטיות, לא מרוצות מעצמנו, מחכות לאישור הנכסף שאפשר לאהוב אותנו. לאהוב את עצמי זו החלטה שאני מקבלת כשאני מבינה שזו זכותי מלידה וזו האמת העמוקה של הווייתי. כשאני אוהבת אותי ומרשה ללב שלי להיפתח אלי, אני מחזירה לעצמי את הכוח על חיי ונותנת לי את האפשרות לחיות חיים של הגשמה ומשמעות. ובאהבה כמו באהבה ככל שאני אוהבת את עצמי, כך אני גם שופעת אהבה וטוב לעולם שסביבי.
ההבנה שהכל בתוכנו ארוג יחד, שגוף ונפש פועלים כיחידה סינרגית אחת, שבה רגשות מקבלים ביטוי בגוף ותחושות גופניות מייצרות תגובה רגשית, פותחת בתוכנו את היכולת לרפא את עצמנו. באמצעות המדיטציה נצא למסע של ריפוי עצמי, של הקשבה, הכלה ומתן ביטוי לאותם מקומות בתוכנו שבהם הגוף נושא עבורנו את כאבי ומצוקות העבר. במקום להיאבק או לנסות להרחיק את עצמנו מהכאב, ניתן לו מקום בתוכנו לדבר את עצמו, להציף את הזכרון שהוא נושא אל המודע ובכך לאפשר לעצמנו לרפא אותנו בכל רבדי הקיום שלנו.
כולנו התמודדנו עם בעיה זו או אחרת בחיינו וגילינו כמה קשה לנו להחליט מה נכון וטוב עבורנו. ברגע שבחרנו בפתרון אחד, מיד כל הטיעונים בעד הפתרון השני עולים ומשכנעים אותנו שבעצם הוא הנכון ואז אנחנו נבחר בו, רק כדי לגלות ששוב כל הטיעונים בעד הפתרון הראשון ישכנעו אותנו שהוא היה הבחירה הנכונה מלכתחילה. וככה נדלג לנו מאחד לשני בלי תשובה ברורה ועם הרבה תסכול ובקורת כלפי עצמנו. אז מה הדרך הטובה יותר להתמודד עם הדילמות בחיינו? להתחבר למקום בתוכנו שכבר יודע ואם תרצו לדעת איך אז המדיטציה הזו בדיוק בשבילכןם.
מה מונע מאיתנו לחיות את גדולתנו? למה למרות שנראה לנו הכי הגיוני, שנבחר בגרסה הכי נפלאה של עצמנו שאפשר להעלות על הדעת, רובנו נמשיך להסתתר אחרי אינספור תירוצים ונישאר לחיות בתוך גבולות הפחדים שלנו? ולמה לחיות את גדולתנו זה הדבר שהכי מפחיד אותנו? והכי חשוב מה אפשר לעשות עם זה? אז אם שאלת את עצמך את השאלות האלו המדיטציה הזו תעזור לך להבין מה עוצר אותך ואיך אפשר לומר כן לגדולתנו ולחיות את חיינו לאורה.
המדיטציה מיועדת לעזור לנו לשקוע בשינה עמוקה ומחדשת. כדי להשיג תוצאות מטיבות, לפני התחלת המדיטציה וודאו שאתןם עייפות ומוכנות לשינה. המנעו מצפייה במסך לפחות חצי שעה לפני. מומלץ מאד לשים מוסיקת רקע נעימה שמיועדת להרפיה ושכובה מעצמה. שתהיה לכןם שינה ערבה. כדי להשיג את מלוא העזרה שהמדיטציה הזו יכולה להושיט לנו, יש לחזור עליה ברצף במשך תקופה עד שהיא עוזרת לנו להשריש בתוכנו הרגלי שינה חדשים ומטיבים.
רבים מהחלומות שלנו נתקלים בחומת פחד וחוסר אמון פנימי, שמטילה עליהם צל ענק, עד שהיא מעלימה אותם מאיתנו וכל מה שנשאר בנו, זו תחושה של פשרה חמוצה מול החיים. לבחור לתת לפחד שלנו יד, במקום להיכנע לו או להילחם בו ולעשות את הצעד האפשרי לנו, גם אם הפחד דוחק בנו לוותר, גם אם אנחנו לא מאמינות שנצליח. וכל צעד שאנחנו לוקחות, אנחנו מגלות, איך הוא מגדל אותנו מבפנים, למימדים שיאפשרו לנו להגשים את החלומות שלנו ולהפוך את החיים שלנו לחיים של הגשמה וסיפוק.
לבנו נושא את שלל הפגיעות שחווינו בחיינו. הצורך שלנו להגן על עצמנו מפני הכאב ולהסתיר את הפגיעות, גורם לנו לבנות סביבו חומות. אבל אלו, לא רק שאינן מגינות עלינו מכאבי החיים, הן מונעות מאיתנו לרפא את עצמנו וסוגרות אותנו בתוך הבדידות והכאב. מזמינה אתכןם לבחור לרפא את הלב שלכןם ולתת לו להיות השער והדרך לעצמכןם ולחיים שבקשתןם לכןם
ההכרה שלנו בוראת עבורנו עולם שלם, השואב אותנו אל תוכו וגורם לנו להאמין שאלו החיים עצמם. בלי לשים לב אנחנו נשאבות אל תוך בליל הקולות של המחשבות והרגשות שהיא מייצרת, ומאבדות את הקול שלנו עצמנו. ללמוד להתבונן בהכרה שלי, מבלי להזדהות עם העולם שהיא בראה, זו הדרך לחזור אל החיבור לעצמי. זה להשיב לי את היכולת לראות את עצמי ואת העולם, חופשיה מהפרשנות המצמצמת שלה ויכולה לבחור בקול של ליבי ובטוב עבורי.
ההכרה שלנו, מעצם טבעה, נמשכת אל השלילי ומותנית להתבונן עלינו ועל העולם מנקודת מבט שמחפשת אחר מה שלא ומייצרת בתוכנו רגשות קשים וכואבים הפוגעים באיכות חיינו. אחת הדרכים הפשוטות ביותר להתמודד ולשנות את הנטיה של ההכרה שלנו היא הכרת תודה. הכרת תודה מאפשרת להשיב לעצמי את הכוח על חיי ולברוא אותם על פי נטיית ליבי.
ההתפקדות אל אשליית ״הכמו כולן״ מקצצת את שורשינו מבחוץ וגורמת לנו במו ידינו להימנע מלגדול למידותינו האמיתיות, גם כי למדנו להאמין שזו המציאות היחידה האפשרית וגם כי אנחנו מכירות ויודעות שיש מחיר לשלם על חריגה מהשורות. החופש להיות אני, הוא החופש שאני נותנת לעצמי, לחיות את חיי במלוא גודלי, נאמנה ללב שלי ומתירה לעצמי לפרוח בדרך הייחודית לי.
שנים רבות אנחנו חוזרות ומייסרות את עצמנו על טעויות העבר, בניסיון מאגי לשנות את מה שאינו ניתן לשינוי ומפחד משתק לשוב ולטעות. ההלקאה העצמית יוצרת שיח פנימי של בקורת, האשמה וכעס על עצמנו, שאמור להבטיח שלא נטעה יותר, אבל בפועל רק מגדיל את הפגיעה וחוסר המסוגלות ומוסיף סבל על הכאב. לסלוח לעצמנו על היותנו לא מושלמות ולהסכים לקבל את העובדה שעוד נטעה, מאפשר לנו ללמוד מן העבר וללכת ממנו והלאה, חכמות יותר, יודעות יותר ויכולות למנף את ההווה שלנו אל הטוב עבורנו.
כשאנחנו מתבוננות על מפת חיינו, אנחנו מגלות, שלמרות אינספור האפשרויות הפרושות בפנינו, אנחנו שבות והולכות באותם נתיבים אוטומטיים החוזרים על עצמם לעייפה. החזרתיות אל אותו נוף מוכר וידוע מייצרת אשליה של שליטה, אבל מונעת מאיתנו את החופש לבחור באמת וגורמת לנו לחזור אל מקומות הכאב שלנו שוב ושוב. החיבור אל הלב, מביא איתו את החירות לבחור בדרך הנכונה לי והמתאימה לנסיבות החיים שנפרשות לפני וכך הופך את חיי למסע של הגשמה וסיפוק.
פעמים רבות מדי אנחנו מוותרות מראש, מכבות את הרצון והתשוקה שלנו מפחד הכשלון, תחושת חוסר מסוגלות, חוסר אמון בעצמנו בחיים.... לא משנה מה הסיבה, אנחנו מוצאות את עצמנו מכבות את נביעת הרצון, כדי לנסות להימנע מהקונפליקט הפנימי ומשלמות את המחיר יקר של אבדן התשוקה ווכאב הוויתור על עצמנו. אז אם הבנתןם שזה לא ממש עוזר... מזמינה אתכןם לחזור ולהתחבר לנביעה הפנימית של הרצון והתשוקה, להקשיב לעצמכןם, לחלום ולהגשים.
המכבש של הבידוד מקצין קשיים שכולנו חוות.ים במערכות היחסים שלנו, בדכ אנחנו ממשיכות לנסות לפתור אותם באותה דרך שלא עבדה לנו ונותרות מתוסכלות וכואבות ומרגישות בודדות מתמיד. מזמינה אתכןם להכיר ולתרגל דרך אחרת המאפשרת לנו לרפא ולשפר את מערכות היחסים שלנו ולעבור ממחנות מנוגדים של תביעה ועל חשבון, לסינרגיה שפועלת לטובת כולנו.
פעמים רבות מול החיים ואי הוודאות שהיא טבעם, עולה בתוכנו חרדה. החרדה גוזלת מאיתנו את היכולת להתמודד בצורה מטיבה, גורמת לנו לאבד את האמון בעצמנו ולתחושה של חוסר אונים. במדיטציה שלפנינו נכיר את המנגנונים הפנימיים שמייצרים חרדה ונלמד כיצד להתמודד עם מה שהחיים מזמנים, בצורה מטיבה, שמחברת אותנו חזרה לעצמה ולשקט שבתוכנו.
כשהדברים סביבנו הופכים קשים ואנחנו צריכות להתמודד עם מה שעולה בתוכנו ולא אוהבות את מה שאנחנו רואות, אנחנו בדרך כלל נופלות אל המקומות של השיפוטיות והבקורת ורק מוסיפות סבל על הכאב שלנו. מזמינה אתכןם להסככל פנימה בעינים של הלב ולמצוא את דרך החמלה שמאפשרת לנו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו ומשם לחולל שינוי עמוק ואמיתי.
לכולנו מקומות של כאב ומצוקה שחוזרים ועולים בנו, כמו ביצה עכורה שמשקיעה אותנו בתוכה. במרבית המקרים, אנחנו שופטות את עצמנו עליהם מצד אחד ומשקיעות את עצמנו עמוק יותר ומן הצד שני לא מאמינות שיש בנו את היכולת לעמוד מולם ולכן נמנעות מלהתמודד איתם. מזמינה אתכןם לללמוד כיצד להכיל ולנקז את הרגשות האלו מתוכנו ולהגיע אל שקט חדש וטוב ומלא עצמה.
בימים אלו שהמציאות סוגרת עלינו והקשיים שאנחנו מתמודדות איתם חדשים ולא צפויים וכל מה שהיה מובן מאליו נלקח מאיתנו, במקום לשקוע אל תוך האובדן והמצוקה מזמינה אתכןם לגלות בתוככןם את מרחבי החירות והחופש של התודעה. קחו לכן כמה דקות של שקט, שימו מוסיקה נעימה ובתום ההנחיה הישארו במקום שהישגתןם עוד כמה דקות.
המציאות שאנו חיות בה היא מציאות של אי וודאות, הכל בה בר חלוף, משתנה תדיר ובלתי ניתן לשליטה. מעבר למציאות היומיומית והמוכרת יש רובד עמוק ונסתר של קיום שנגלה לנו רק כשאנחנו עוצמות את העיניים ופוגשות את האמת העמוקה שלנו היציבה והנצחית זו שמעבר לגוף ולהכרה. מזמינה אתכןם לצאת למסע במרחבי התודעה ולפגוש את האני העליון שלכןם. קחו לכןם כמה דקות של שקט ובואו לחוות ולדעת את עצמכןם.
היחסים שלנו עם הילד/ה שהיינו יכולים להיות כואבים ומלאי שיפוטיות ובקורת עצמית. היחס שלי לילדה שהייתי אחראי על יכולת ההתמודדות שלי עם משברי החיים, אחראי על מידת הבטחון והאמון שיש לי בעצמי, אחראי ליכולת שלי ללנהל מערכות יחסים מטיבות או בקיצור על כמה טוב לי בחיי. ריפוי של הקשר עם הילד/ה הפנימי/ת מרפא את חיי ומגדיל את היכולת שלי לחיות בטוב עם עצמי ועם החיים.
כולנו מתקשות להאמין שאפשר לאהוב אותנו בדיוק כמו שאנחנו, לכן אנחנו מסתתרות מאחורי מסכות שונות ומשונות. מזמינה אתכןם להתבונן על האמונה ההרסנית הזו ויחד ללמוד את ההשלכות שיש לה על חיי וכיצד אני יכולה לוותר עליה ולהרשות לעצמי לצאת לעולם בפנים גלויות במלוא יופי ובאותנטיות. קחו לעצמכןם כמה דקות של שקט שימו מוזיקה נעימה ברקע ויחד נסיר את המסכות ונבחר בנו.
כשאנחנו לא מודעות לתהליכים הפנימיים והחיצוניים שמנהלים אותנו, האמונות שלנו וההרגלים האוטומטיים מנהלים ומסדרים את תמונת חיינו על פי רצונם. הם שמחליטים מה עיקר ומה טפל, מה יהיה במרכז ומה ידחק לשוליים, הם בוחרים לנו את הצבע הדומיננטי ומשליטים אותו בכל. כשאנחנו הופכות מודעות לאיך נראית תמונת חיינו אנחנו יכולות לשנות אותה בצורה מיטיבה ולהשיב לעצמנו את הכוח והחירות לצייר אותה על פי האמת של לבנו.
כל כך הרבה דברים עומדים בין מה, שנראה לנו הדבר הכי פשוט שיש, להתחבר לעצמנו. במדיטציה הזו נשיל מעלינו אחד לאחד את מה שעומד ביננו לבין עצמנו וניתן לעצמנו לחוות את החיבור העמוק והמיטיב ביותר שקיים, החיבור לאמת של נשמתנו. מזמינה אתכןם לקחת לכןם כמה דקות של שקט, לשים לעצמכןם מוסיקה נעימה ברקע, להרפות ולצאת למסע במרחבי התודעה.
מגדלים אותנו להאמין שכדי שיהיה לנו טוב, צריך שהחיים יהיו טובים אלינו, שהאנשים סביבנו יהיו בדיוק מה שאנחנו צריכות שיהיו, שהכל יהיה מה שאנחנו רוצות יהיה בדיוק כמו שאננו רוצות שיהיה, או בקיצור שהכל סביבנו יהיה טוב אז יהיה לנו טוב. הרבה שנים של מרדף וסבל היו נחסכות מאיתנו אם היו מלמדים אותנו שכדי שיהיה לנו טוב אנחנו רק צריכות להתחבר לעצמנו, כי הווית הטוב היא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו וכל מה שעלינו לעשות הוא להפנות את המבט פניה ולהיזכר. מזמינה אתכןם לקחת נשימה עמוקה, למצוא פינה שקטה, לעצום את העיניי ולהצטרף אלי למסע אל הווית הטוב שבתוכנו.
במסע שלנו אל עצמנו אנחנו מוצאות את עצמנו פעמים רבות נתקלות במכשול אחד יותר מידי ונופלות אל הייאוש ואל חוסר התקווה, בטוחות שלעולם לא נצליח להמשיך הלאה. אנחנו מאמינות שהקשיים שנתקלנו בהם בלתי עבירים, או מאבדות אמון בעצמנו כי שוב אנחנו מוצאות את עצמנו נופלות לאותו בור ישן שכבר היינו בטוחות שמזמן סיימנו איתו. בעזרת המדיטציה נלמד להבין מה באמת עומד בדרכנו וכיצד אותם סלעים עצומים שנדמים לנו בלתי עבירים הם בעצם דפוסים שקיימים בתוכנו ולא בדרך עצמה. נבין איך אנחנו יכולות להתמודד איתם בצורה פרקטית ומצמיחה, לשוב לחיבור מיטיב עם עצמנו ולחזור ולצעוד בדרך אלינו בבטחה ובהנאה.
כולנו מכירות את בליל הקולות האינסופי שקיים בתוכנו ואת החשיבה הבלתי פוסקת על אותם דברים עצמם, שוב ושוב ומבלי יכולת לדעת מה הדבר הנכון לעשות. מעבר להמולה החיצונית והפנימית קיים הקול של לבנו, זה שנוכח כל הזמן בחיינו, אבל במרבית המקרים אנחנו מתקשות לשמוע אותו ועוד יותר מכך להקשיב לו וללכת אחריו. תרגול של מדיטציה כשגרה מטיבה בחיינו, עוזר לנו לכוון את המבט שלנו אל הלב ולאפשר לו להישמע. כשאני לומדת להקשיב ללב שלי, במקום להיכנס ללחץ ולנסות לפתור את הבעיה באמצעות אותם כלים שהביאו אותי אל המצב הזה מלכתחילה, אני לומדת איך לתת אמון בעצמי, להרפות להקשיב ללב ולתת לתשובה להתבהר בתוכי..
