מלה טובה

איך להתמודד בצורה מיטיבה עם זמנים בלתי אפשריים

כשאנו מתעוררות אל כמיהת הלב שלנו ויוצאות למסע אל עבר עצמנו, פעמים רבות לאורך הדרך שלנו נמצא את עצמנו נופלות אל תוך האגו הרוחני, זה שהופך את העבודה הרוחנית שלנו לחרב פיפיות, שבמקום לקדם אותנו לעצמנו רק פוגעת בתחושת הערך העצמי שלנו וגורמת לנו להאמין שאנחנו לא מספיק ולא בסדר. איך משתחררים ממנו? מוזמנות.ים לקרוא.

מה קורה כשאנחנו רוצות לחולל שינוי בחיינו? מה אנחנו עושות עם הפחדים שעולים? איך אנחנו לא נותנות להם לעצור אותנו ומצליחות לחולל את השינוי הנכסף.

תפיסת העולם הרוחנית, זו הרואה במציאות הנגלית אשליה שיש להתעורר ממנה ולחתור לגילוי האמת*, מניחה שהדרך לאמת מתחילה בהפניית המבט מבחוץ פנימה. ככמורה רוחנית המלווה א.נשים בדרך לעצמןם ולחיים מודעים אני מוצאת בגישה זו כלי פורה ליישום, ביצירה של תודעה פמיניסטית המבקשת לשנות ולתקן את העוולות בעולמנו.

בחברה בנו חיות אושר הפך למוצר צריכה שמנסים למכור לנו, ללא הצלחה יתרה, כל פעם שנדמה לנו שהנה רכשנו לנו פיסה של אושר היא מתפוגגת כמו זיקוק שהבליח לרגע ונעלם. אז איפה מסתתר האושר ואיך זה קשור למשמעות ולריק, כנסו וקראו.

למה צריך? מה התפקיד של מורה רוחני/ת בחיי? מה אני צריכה לבחון לפני שאני בוחרת את המורה שלי? איך אני יודעת שזו המורה הנכונה עבורי?

תמיד ספרו לנו שבן\בת הזוג שלנו יהיו התרופה לכל מכאובינו הם אלו שיבינו אותנו גם בלי מלים, הם שיתנו משמעות לחיינו, הם שימלאו את אותה חתיכה חסרה בנפשנו שכמהה להתמלא. אבל יש הבטחה ויש מציאות והשאלה היא איך אפשר להפוך את הזוגיות שלנו מפנטסיה שרק מייצרת כאב ותסכול לזוגיות מודעות שמאפשרת צמיחה משותפת, ריפוי הדדי ואהבה שבאמת רואה את האחר.

איך להפוך את ההורות שלנו להורות מודעת, המעודדת צמיחה רוחנית משותפת שלנו ושל ילדינו. משחררת אותנו מכאבי העבר ומלמדת את ילדינו לקחת אחריות על חייהם ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם.

הדבר היחיד שוודאי בחיינו היא אי הוודאות, כיצד אנחנו יכולות לנצל אותה לטובתינו ולא לבחור בהדחקה או בחרדה, אלא לאפשר לה להצמיח אותנו וליצור בנו חוסן פנימי ויכולת התמודדות מטיבה ובונה.

איך אנחנו מתמודדות בהצלחה עם הדפוסים החוזרים שלנו, בלי לייצר תחושת כישלון אלא לנצל את החזרתיות שלהם לטובתנו..

התבוננות מודעת על העבר שלנו הופכת אותו ממקום של חרטה ותסכול למקום של לימוד ושיפור של חיינו בהווה.