תפיסת העולם הרוחנית, זו הרואה במציאות הנגלית אשליה שיש להתעורר ממנה ולחתור לגילוי האמת*, מניחה שהדרך לאמת מתחילה בהפניית המבט מבחוץ פנימה. ככמורה רוחנית המלווה א.נשים בדרך לעצמןם ולחיים מודעים אני מוצאת בגישה זו כלי פורה ליישום, ביצירה של תודעה פמיניסטית המבקשת לשנות ולתקן את העוולות בעולמנו. מסע רוחני, זו עמדה מול החיים, היוצרת צופה פנימית שבשלב הראשון מפרידה ביני לבין העולם הסובב אותי ומעבירה את הכוח מבחוץ פנימה ובהמשך לומדת לראות גם במה שהחשבתי כאני, כאמונה שלי, דעה שלי ואפילו בחירה שלי כהתניה הנובעת מהאשליה החובקת כל שאנו חיות בתוכה.
ההתעוררות להבנה הזו חושפת בפנינו חברה שדעתה השתבשה עליה, חברה שכל תכליתה היא להותיר אותנו בורות ולמכור לנו כדי להמשיך ולהניע כוחות שוק עלומים שעצירתם מדומה בכל מקום לאפוקליפסה כלכלית. כדי להמשיך ולייצר אותנו כצרכניות צייתניות, החברה שלנו מעבירה אותנו שטיפת מוח קולקטיבית והופכת אותנו לפרטים שלמדו לתעב אתעצמןם, שלמדו שהןם תמיד חסרות, ושהחיים הם תמיד במקום אחר. חברה שסוגדת לאושר כמוצר צריכה שצריך תמיד לקנות משהו כדי לזכות לכמה דקות של חסד ממנו. חברה שכזו מרחיקה את הפרטים החיים בה מעצמם ומנסה ברגל גסה לנכס לעצמה כמה שיותר חלקים פנימיים מאיתןם כדי להגדיל את הצרכניות שבתוכןם. ערכים מיזוגניים, שובניסטיים, שימור יחסי הכוח, אוביקטיביזציה של נשים וצמצום של האישה לחלקיה השונים ושיפוט של כל פרט ופרט מול אידאל של שלמות פיקטיבי, כולם משרתים מטרה אחת של להרחיק נשים מחוויה של עצמן כשלם, משיח אמיתי פנימי שנוגע בי ומקשיב לי מעבר לסך חלקי ומותירה אותן עסווקת בטפל וטובעות בנראות.
בתוך תמונת עולם שכזו קל לעשות את הצעד המעלה למודעות את הכוחות החברתיים הפועלים עלינו ואת תפיסת העולם הפטריארכלית שכולנו שבויות בתוכה כנדבך נוסף החוצץ ביני לבין האמת שלי. מבט של צופה מודעת מביא להבנה שהחברה שלנו איננה ישות ״שחיה״ מחוץ לנו, וחושף את כוחה העצום עלינו בהפיכה של ערכיה הפטריארכלים, גזענים, קפיטליסטים... למובן מאליו שכולנו חיות בו ולסיפור המסגרת שתוחם את גבולות המבט שלנו ולכן גם את מרחב האפשרויות שלנו כפרטים. יתרה מכך הפניית המבט שלי פנימה והחיפוש אחר האמת מגלה שהאישיות שלנו, תחושת הערך שלנו, היכולת שלנו לחלום ולהגשים בחיינו הפרטיים, כולם מעוצבים באמצעות אותו סיפור חברתי בשירותם של מעטים והמיקום שלנו בתוכו מגדיר את חיינו באינספור אופנים.
כשאני לוקחת חזרה את הכוח אלי אני חווה את עצמי כסינרגיה ונוצרת סוכנות, נולדת אישה שמפנה את המבט פנימה במקום החוצה, שהופכת את עצמה מאובייקט לסובייקט ובד בבד מגלה הן את כוחה שלה והן את השפטים שהמובן החברתי עשה בנפשה. הדיכוי האישי הפרטי מקבל מימד פוליטי ונשים שמעולם לא הגדירו עצמן ככאלה (בעיקר בגלל הסיסמה השובניסטית שעושה את עבודתה היטב שפמיניזם הוא שנאת גברים) מתחילות לפעול מנקודת מבט פמיניסטית, משנות את יחסי הכוחות בביתן פנימה, מנחילות עמדה חדשה ומודל חדש לבנותיהן ובניהן ומעוררות השראה במעגל החברות שלהן.
החברה שלנואינה מקום מיטיב לא עבור נשים ולא עבור גברים, חברה שבה רבים מדי צריכים תרופות פסיכיאטיריות על מנת לשרוד אותה היא חברה שפשטה את הרגל. התעוררות היא צורך הכרחי לריפוי ושינוי, השילוב המנצח בין רוח לפמיניזם יכול להביא ריפוי עמוק לנשים ולגברים בחברה שלנו ולהפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר לכולנו.
*מושג האמת משתנה מאסכולה רוחנית אחת למשניה אבל הגישה הרואה במציאות שבה אנו חיים אשליה שישלחשוף ולהתעורר ממנה זהה ברובן. השימוש שאני עושה בה כאן הוא לא כמהות ספציפית אלא כאידאה מנחה.
